– החולה יושב עם מחט דקיקה ברגלו ומקבל את הגירוי- הטיפול ללא כאב ויעיל ב-60% לשיפור בריחת שתן ובריחת צואה.

טיפולים בהם מושתלת בגוף החולה אלקטרודה (פעולה פשוטה בהרדמה מקומית ובמסגרת אמבולטורית – החולה משוחרר לביתו כשעה מתום הפעולה). האלקטרודה מחוברת לקוצב קטן הדומה לקוצב לב אשר מפעיל את סוגרי פי הטבעת והשלפוחית ומאפשרת להם תפקוד תקין.

השתלת הקוצב הראשונה לאזור הסקראלי, בוצעה בשנת 1981 כטיפול באי נקיטת שתן ועצירת שתן. מאז נימצא שטיפול זה יעיל גם באי נקיטת צואה, עצירות וכאבים פרינאליים. בעולם ישנם היום יותר ממאה אלף חולים בהם הושתלה אלקטרודה כזאת מאז שנת 1982, ואחוז ההצלחה נע בין 80-90%! חולים אילו מדווחים על מתן שתן וצואה תקינים, יכולת להגיע לשרותים בזמן ללא בריחות, ירידה בשימוש בפדים, שיפור משמעותי באיכות החיים-חזרה לעבודה, למפגשים חברתיים וחיי משפחה תקינים.

השתלת האלקטרודה והקוצב מוכרת בעולם בהתוויה של בריחת שתן ושלפוחית רגיזה – מאז 1994 ולבריחת צואה מאז 2010.

ההוראות להשתלת הקוצב (לפי הנחיות משרד הבריאות בלבד, אין צורך במערכת הפרטית):

לפחות ארוע אחד של אי נקיטה בשבוע.
כשלון טיפול שמרני תרופתי וביופידבאק.
ספינקטר חיצוני שלם (גם אחרי תיקון.)
ברור הכולל על קול אנלי, מנומטריה ובדיקת עצבוב יוכלו לתת הערכה על מידת התגובה.

– השתלת קוצב זמני ל-3 שבועות. מידת ההצלחה נקבעת לאחר תקופה זו.שיפור של 50%- ז.א. ירידה בארועי האי נקיטה ב- 50% מהווה הוריה להשתלה קבועה.
– השתלת קוצב קבוע.
לפי מחקרים שפורסמו התוצאות הקליניות טובות מאד והסיבוכים מינימאליים. אחוזי ההצלחה הם בין 80-90% לאי נקיטת צואה. בעצירות כרונית יגיבו 60%. ההוריות מתחילות להתרחב גם לחולים עם סקלרודרמה, מחלה דלקתית של המעי, סכרת, פגיעה בעמוד השידרה, ואחרי ניתוחי רקטום.

בארץ מזה מספר שנים פעולה זו נמצאת בסל הבריאות לחולים הסובלים מבריחת צואה, אין עדיין אישור להתוויות נוספות.